אש בחדר הטיפול - על אש כחומר, כאמצעי וכמהות בטיפול פסיכותראפויטי בילדים
בעבודתי בקליניקה עם ילדים, בנים בחביון בעיקר, עלה עיסוק רב באש. משיכה- פחד, רצון להתקרב וחשש. בעבודה בשולחן החול בקליניקה, מהדלקת נירות ועד הבערת חפצים, עלה שיח סביב האש. הצורך להתעסק, לגעת, לאבד ולעבד. מהי אותה משיכה לאש של ילדים? מה התהליך המתרחש אצל הילד כאשר לאש יש מרחב תחום של ביטוי ועיבוד? מה מקומה של האש בחדר הטיפול? כיצד ועד כמה יכול מיכל המטפל והחדר לנשום, להיות עם ולהכיל אותה? על שאלות אלה ומקומה של האש הסימלי, התרבותי, הפסיכולוגי, במאמר זה
מבוא
האש היא סמל חזק מאד, מעבר לתרבויות. היא אחת מארבע היסודות בטבע ומופיעה בספרות, במיתוסים ובתרבויות השונות כסמל בעל משמעויות רבות ומגוונות. ככוח, בהקשר של קודש, סכנה, חום וכיליון. מבחינת ההתייחסות לאש בפסיכותרפיה, הכוון המרכזי הקיים בספרות הוא בהתייחסות לנושא של הצתות והבערות אש (FIRESETTING) בגילאים שונים בילדות ובדרכי מניעה לתופעה. האש היא הנגיעה בלב העניין, סמלית ומעשית. היא האפשרות למה שאינו ניתן לנגיעה, הכוח והסכנה המרכזים באחד. טבעה הדיאלקטי יותר מהות טיפולית מדהימה. מאמר זה עוסק בשימוש באש כאמצעי, כסמל וכמהות טיפולית בפני עצמה. המחבר ינסה להראות כי בחדר הטיפולים, העיסוק והמשחק באש יוצרים שדה של טיפול, סמלים ומשמעות שקשה למצוא בשימוש בחומרים ובטכניקות אחרות. נראה כי האש אינה אמצעי נוסף אלא מהות ייחודית של טיפול. במאמר נעלה רעיונות בדבר טיפול פסיכותרפויטי באמצעות משחק באש, מבחינה רעיונית דרך דוגמאות קליניות והתייחסות למרחב הנוצר למקום מטפל במהלך עיסוק באש.
טיוטת המאמר נכתבה בשנת 2004
המאמר המלא טרם פורסם