כיצד עוזרים למתבגרים שהוריהם התגרשו לדבר, לעבד, להבין יותר את השלכות התהליך המשפחתי ולייצר עבור עצמם התמודדות מסתגלת ? הורים לפעמים אומרים לעצמם שהגירושים עברו בסדר על ילדיהם, כפי שהם מרגישים כלפי עצמם אחרי כמה שנים. אבל התהליך שעובר על מתגרש ומתגרשת שונה לחלוטין ממה שחווים הילדה והילד, המתבגר ומהמתבגרת שלהם. כיצד אפשר לעזור למתבגרים, המתמודדים בעצמם עם שאלות של זהות, קשר והתחלת קשרים אינטימיים עם התבוננות פנימית במה שעבר על משפחתם? לדבר בתוך קבוצה, של בני גילך שחוו חוויות דומות, בהחזקה של מנחות/ים מובילי תהליך – זהו תהליך בעל פוטנציאל מרפא מאד. במאמר 'טיפול קבוצתי דינמי לילדים שהוריהם התגרשו' סקרנו פרויקט ייחודי של טיפול בתוך כתלי בית הספר. הקבוצה התקיימה עם מתבגרים בכיתות ז‘ וח‘ שהוריהם התגרשו, בעזרת קבוצה תהליכית שעסקה בעיבוד הגירושין. הקבוצות התקיימו במסגרת השירות הפסיכולוגי החינוכי של גליל תחתון, בבית הספר השש שנתי אזורי 'כדורי'. פרויקט שהתחיל בקבוצה שיצרנו בשירות, ובוצעה תחילה על ידי הפסיכולוגית יעל בר בליווי ובהדרכה שלי, ולאחר מכן בקו תרפיה שלה עם יועצת השכבות גב' גילה אליהו. בסוף התהליך החלטתי לסכם אותו ולהעלותו בכתב, בגלל הפוטנציאל שלו עבור המתבגרים במסגרות חינוכיות. חשוב לזכור, כי למרות שהגירושים נפוצים, עדין ההסתגרות של הנער/ה אליהם היא אישית והשזירה שלהם לתוך האישיות, בדרך המיטבית, תלויה ביכולת להכיל ולתווך ביחד את הדברים. המאמר נכתב על ידי שותפי הפרויקט יעל בר, גילה אליהו ודרור אורן בעקבות שלוש קבוצות שנערכו, ובתודה למתבגרים, להורים ולצוות חטיבת הביניים בבית הספר 'כדורי' שנתנו יד לקיומו.
פורסם בירחון הפסיכולוגים 'פסיכואקטואליה' בחודש מאי בשנת 2011.
מצורף המאמר במלא