אבחון תהליכי גם הוא תהליך של הערכה שמבצע קלינאי. אבחון זה נערך במסגרת של מפגשים רגילים, או ארוכים יותר והוא בעל מבנה שונה מהאבחון הפורמלי. אם באבחון פורמלי יש מבנה עליו שומרים הכולל משפט וסט נתון של כלי אבחון, הרי שהאבחון התהליכי גמיש יותר. הפסיכולוג הקליני, בעקבות בקשת האדם, ההורה עבור ילדו, מסכם עם המטופל/הפונה/הנבדק כי שמהלך שיחה שתמשך מספר פעמים ינסה לגבש המלצה. יתכן ובמפגש יהיו מעורבות מטלות, או גירויים עליהם המטופל יתבקש להגיב, ואלו יקבעו לפני העניין וההחלטה המקצועית של הפסיכולוג.
בתהליך זה המטפל שואל עצמו מהי הדרך הנכונה ביותר כדי להשיב על השאלה, ובהתאם לשיח בינו למטופל, הוא מכניס את כלי האבחון שישרתו אותו.
לאלו שאלות מיועד תהליך זה לספק תשובה? בעיקר לשאלות שקשורות להכוונה להחלטה או להתערבות טיפולית שמתבקשת. אבחון זה לא מתאים, אם אנחנו רוצים שחלק מהתהליך יענה על שאלות ספציפיות לגבי מבנה האישיות (אז יתאים יותר אבחון פסיכודיאגנוסטי) או לגבי יכולות שכליות (אז יתאים אבחון פסיכודידקטי דווקא).
לדוגמא., הורים שמגיעים עם השאלה אם הילד סובל מהפרעת קשב או הסימנים של אי הריכוז נובעים מבעיה רגשית. כאשר השאלה פרקטית מאד כי הם רוצים לגבש כיון התערבות. הורים אלו כבר היו באבחון שקבע שיתכן ומדובר בהפרעת קשב, אבל לא ספק כיון ברור של התערבות. ההורים והילד מעוניינים בהכוונה, ותהליך בו הפסיכולוג יכיר את הילד ומשפחתו, ינסה להתערב ולבדוק, למה קשורה הבעיה, ומהו קצה החוט שעשוי לסייע בהתמודדות, יכול להיות ההתערבות המתאימה ביותר.
דוגמא נוספת, אשה שוקלת האם עליה לפנות לטיפול זוגי, פרטני או גישור. היא גילתה שישנם סודות במשפחת בעלה שמערערות לחלוטין את שאלת האמון בו ועתידם המשותף. היא חוששת לערב אדם מתוך מעגל חייה ונמצאת בלבול נוראי לגבי הצעדים שרצוי ומתאים לה לנקוט. אבחון תהליכי, בו מטפל מנוסה לעזור לה להתמודד רגשית עם המצב בו נמצאת, לגבש עמדתה, לשקול אפשרויותיה ואז להחליט, הוא יתכן מאד האופציה הטובה בין אפשרויות ההתערבות העומדות בפניה.
תוך כדי אבחון תהליכי פסיכולוג קליני יכול לבקש תגובות לכרטיסי הרורשאך, להציע קלפים טיפולים או לבקש הבעה גרפית כזו או אחרת. הוא עשוי להשתמש בחלק ממבחן קיים או במספר מבחנים, ההחלטה היא חלק מהליך הערכה אבחוני שהוא גמיש ובה לעזור לענות על שאלה ספציפית, רחבה או צרה, שיש לפונה.