טיפול הורי

טיפול הורי: גישה טיפולית של דיאלוג רגשי, ולא רק אמצעי לשינוי התנהגותי

מהו טיפול הורי וכיצד הוא נבדל מהדרכת הורים?

במרחב ההתערבויות עם הורים, מתקיים לעיתים בלבול בין מושג של 'הדרכת הורים' לבין המושג המקצועי של 'טיפול הורי'. הדרכת הורים היא התערבות טיפולית חשובה עם הורים ועם הורות. היא נועדה לספק ידע וכלים להתמודדות עם קשיים התפתחותיים או התנהגותיים של ילדים, היא נועדה להקנות מיומנויות תקשורת הוריות, לחזק דרכי התמודדות יעילות, לעלות מודעות ועוד. במרכזה עומדת הרבה פעמים השאלה של ההורים: "כיצד עלי לפעול כהורה במצבים מסוימים?" כיוון שכך ההתערבות הזו מכוונת יותר לכיוון של גישה דידקטית-פרקטית, הנשענת על התפקיד ההורי ורואה את ההורה כמבצע של התערבויות ההוריות - חינוכיות.

בהבדלה, אולי אפילו לעומתה, טיפול הורי הוא תהליך טיפולי של ממש. ההורה לא נתפס כאמצעי לשינוי אצל ילדו, אלא כסובייקט נפשי בפני עצמו. במקום להתמקד רק בהתנהגות הילד ובפתרונות נקודתיים, הטיפול ההורי מכוון להבנת עולמו הפנימי של ההורה: מהם הרגשות, הפחדים, הזיכרונות, ההזדהויות והדפוסים שמפעילים אותו במפגש עם ילדו?

זו גישה הרואה בהורות זירה רגשית מורכבת, עמוקה, טעונה – מלאה באהבה, באשמה, בחוויות עבר ובהדהודים לא מודעים – ומבקשת להעניק להורים מקום לחשוב על עצמם כהורים, ולא רק לפעול כהורים.

פיתוח הגישה: ממדריך להורה – למטפל בהורה

בשנת 2003, יחד עם עמיתי רפי ישי, הצגתי לראשונה את המושג "הדרכה באוריינטציה פסיכואנליטית להורים" מתוך שאיפה להרחיב את המרחב שבו מתקיים המפגש עם ההורה – לא רק כמי שמבקש עזרה, אלא כמי שזקוק להבנה לעולמו הוא כסובייקט.

בהמשך, פיתחתי את המושג "טיפול דינמי בהורים" פר סה, מתוך התייחסות מובחנת לתהליך טיפולי שלם שבו ההורה עצמו הופך למוקד ההתבוננות, לחשיבה ולעבודה הנפשית. במהלך השנים לימדתי, הדרכתי ופרסמתי רבות על הגישה הזו. כך כתבתי למשל בספרי: 'הורות במחשבה שניה- להיות הורה רגשות מחשבות ומעשים' בשנת 2014, והמדריך המורחב והמעודכן, העוסק בפיתוח 12 מודלים ותפיסות של התערבות טיפול עם הורים שפורסם בשנת 2021 'הורות במחשבה שנייה- מדריך בעבודה טיפולית עם הורים'. בהוצאת פרדס., מתוך אמונה שהיא מאפשרת עומק, הכלה, ותנועה אמיתית בתוך המערכת המשפחתית.

ההורה והעבודה איתו/איתה/איתם, כתשתית לשינוי – לא כאמצעי לו

בטיפול הורי דינמי, ההורה איננו רק מקבל עצות – אלא נכנס לתהליך רגשי של חקירה עצמית, של התבוננות באותנטיות על החלקים הפגיעים והכואבים שמופעלים בו כהורה.

זהו תהליך שמזמין את ההורה לעמוד בקדמת הבמה, לא כהורה "טוב יותר", אלא כאדם החווה, נזכר, פועל ונוגע – בקשר עם ילדו ובקשר עם עצמו. השיח הטיפולי אינו טכני או ניהולי, אלא דיאלוג נפשי שבו המטפל וההורה מתבוננים יחד, לעיתים בצער ולעיתים בתקווה, על המרחבים הלא מודעים שמעורבים בהורות.

השתתפות של שני ההורים בתהליך – ככל שהדבר מתאפשר – מאפשרת לא רק שינוי עמוק בתוך כל הורה, אלא גם תנועה חדשה בתוך הדינמיקה הזוגית-הורית והאווירה הרגשית בבית.

לקריאה נוספת על טיפול הורי בגישה הדינמית אתן.ם מוזמנים להעמיק במאמרים באתר, גם לקהל המקצועי וגם להורים, הסוקרים את היסודות, הדילמות והעבודה הקלינית בגישה זו.